נסיעה עם קטנוע בכח הגוף - מהו הדין? 

נקח שלושה מקרים שונים. בראשון, נהג קטנוע חוצה את הכביש לצידו השני במעבר חציה כאשר האופנוע לצידו והוא דוחף אותו ולאחר החציה הוא עולה על הקטנוע ומתחיל בנסיעה. במקרה השני, נהג הקטנוע מעוניין להגיע למקום שנסגר לנסיעת כלי רכב או לרח' שיש בו תמרור אין כניסה ומוביל את הקטנוע כשמנועו דומם על המדרכה. ובשלישי, נהג הקטנוע שלנו "גולש" עם קטנועו על המדרכה כשהמנוע דומם ודוחף את הקטנוע בעזרת רגליו על מנת להגיע למקום חפצו. מה המשותף לשלושת המקרים? בכל אחד מהם מוביל הנהג את קטנועו בכוח הגוף.

מהו הדין במקרה של הובלת הקטנוע כאשר רוכבו לצידו והוא דוחף את הקטנוע בכח הגוף? מהו הדין במקרה בו נהג קטנוע יושב על הקטנוע כאשר המנוע כבוי וגולש עם הקטנוע, על המדרכה, בכח רגליו - האם בכך עוברים נהגי הקטנוע עבירה?
במקרים דומים שהתרחשו קיבלו נהגי הקטנועים דוחות מהמשטרה ובקשו להישפט.

במקרה הראשון שתארנו הועמד לדין נהג הקטנוע בשל חציית הכביש במעבר החציה. הנהג הואשם כי עלה עם ריכבו על שטח הפרדה, דבר המהווה עבירה על הוראות תקנה 36 (ב) ל תקנות התעבורה. עפ"י תקנה 36(ב) בדרך המחולקת על-ידי שטח הפרדה, אסור לנוהג ברכב לעבור אותו או להעמיד בו רכב, אלא אם הותר הדבר ע"י תמרור.
בשני המקרים האחרים הואשמו הנהגים כי נהגו בקטנוע, על המדרכה, שלא לשם חצייתה כדי להכנס לחצרים או לצאת מהם, דבר המהווה עבירה לאור תקנה 38 (א) לתקנות התעבורה. עפ"י תקנה 38(א) לתקנות התעבורה אסורה נהיגת רכב על המדרכה, פרט לחצייתה לשם יציאה או כניסה לחצרים.

במקרים המתוארים היתה טענתם העיקרית של נהגי הקטנועים כי לא עברו את העבירות המיוחסות להם, זאת כיוון שמנוע הקטנוע לא פעל ו/או שהקטנוע נדחף בכח הגוף.
בשלושת המקרים הורשעו הנהגים על פי כתבי האישום. מדוע?
מבחינת הדין אין כל הבדל בין מצב בו מנוע הקטנוע דולק לבין מצב בו המנוע כבוי.
תקנה 164 לתקנות התעבורה לשונה: "לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב".

כך נקבע ע"י כב' השופטת שדמי: "הנאשם הודה, שהוא הוביל את הקטנוע על המדרכה,בין אם הוביל אותו 3 מ', 4 מ', או 30 מ'. המחוקק אסר על נהיגת רכב על המדרכה, פרט לחצייתה לשם יציאה או כניסה לחצרים.הובלת הרכב בכח הגוף, כפי שעשה הנאשם, כמוה כנהיגה על פי תק' 164. משהודה הנאשם, שהוא הוביל את הקטנוע בכח גופו על המדרכה, שלא לשם חצייתה או לשם כניסה לחצרים, אלא לשם החניית הקטנוע על המדרכה, הרי שעבר את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום".
ואסכם בדברי כב' השופט דרורי: "על רוכבי הקטנועים לדעת כי קטנוע הוא כלי רכב, ואין זה מן הראוי שבכל מקום שיש אין כניסה או בעיה כשלהי, לקחת את הקטנוע ולעלות איתו על המדרכה, או לחצות את הכביש ולהמשיך בנסיעה. לפיכך גם אם הקטנוע לא היה מונע והקטנוע נלקח ביד על ידי הנאשם, הנאשם עבר את העבירה."

ניתן לבקר את ההגיון שבהחלת הוראת תקנה 164 לתקנות התעבורה על מי שמסיע קטנוע בכוח גופו, אך כמו שציינה כב' השופטת שדמי: " כל עוד לא התייחס לכך המחוקק, עומדת ההוראה בעינה והיא כוללת גם הובלת קטנוע בכח הגוף".נ
לעניין זה ראו :
ת 051322/05 (תעבורה ת"א) מ"י נ' רם יואב פס"ד מיום 30/10/2006
ת 047555/05 (תעבורה ת"א) מ"י נ' אזולאי דוד פס"ד מיום 14/12/2006
ת 033674/01 (תעבורה ת"א) מ"י נ' שלזינגר דן פס"ד מיום 13/12/2001.
יצויין כי קביעתם של כבוד השופטים בתיקים הנ"ל אינה יוצרת הלכה המחייבת את כל שופטי התעבודה באשר הם, ואין לראות באמור עידוד לנהגי קטנועים לנהוג בדרך המתוארת.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.